לאט לאט בשקט בשקט

לאט לאט בשקט בשקט אני חוזרת לעבוד.
עד שסוף סוף התרגלתי למחסור בתעסוקה, ריעננתי את כל התחביבים הישנים, חזרתי לרקום לתפור ועוד כלמני דברים קטנים אחרים, אני מוצאת את עצמי דווקא נהנית לחזור לעשות דברים שמועילים לכלכלה הביתית.
נראה לי שגם עניין התשלום יכול להיות נחמד.
עכשיו אני אפילו אצליח בשעה טובה לשלם לבית הספר של הילדים את הסכום המטורף שהם מבקשים כבר כמה חודשים טובים.
בכלל אחרי שלמדתי שגם ממה שאני אוהבת אני יכולה להתפרנס, אחרי שהבנתי שממה שאני אוהבת אני מתפרנסת יותר טוב ממה שהתפרנסתי בכל מני עבודות מעצבנות אחרות. כל כך כיף לחזור להרגיש מועילה כלכלית.
אני מניחה שהמשבר כלכלי נתן לי הזדמנות לעצור את הטירוף של העבודה שלאט לאט שקעתי בו.
במשך תקופה ארוכה שימשה לי העבודה מפלט ותירוץ נפלא מדברים שניסיתי להמנע מהם (זוגיות..) ואז הגיע המשבר הכלכלי. ברגע אחד צנחו המכירות ב 90% ושעות הפנאי שלי גדלו ב 100%.
כשסיימתי את שלב הדיכאון הבנתי שאני חייבת לתפוס את עצמי ולהוציא מהתקופה הזו את הטוב.

אני מקווה שהטוב יהיה ללמוד להנות משני העולמות ולא לחזור להיות וורקוהוליק.
בנימה חיובית זו אני מסיימת כאן עכשיו, מכינה לי כוס קפה וחוזרת למכונת התפירה לתפור לבני הגדול את השמיכה שהבטחתי לו.