יום רביעי הייתה החזרה שניה.
הפעם הכל היה אחרת לגמריי.
אני מופתעת מהשלווה שמלווה אותי, ישנתי חזק בלילה לפני ההחזרה ואפילו מצאתי את עצמי מהרהרת כל הנסיעה לתל- אביב על רכילות טיפשית ששמעתי ביום לפני.
הפעם החלטנו שאני לא מגיעה כל כך מוקדם לבית החולים ולכן הגענו רק בסביבות 11.
בזמן שלקחנו את הטופס מהמזכירה מנהלת המעבדה כבר חיפשה אותנו ושאלה מדוע עוד לא הגענו.
מהר מהר נכנסנו למלא טפסים אצל האחות, התלבשתי וחצי שעה אחרי שהגענו כבר הוכנסנו לחדר הטיפול.
הפעם זכיתי לרופא אחר (דווקא חתיך) שהרשים אותי ביחס האנושי, הוא הסביר את התהליך, שאל שאלות והציע תשובות לכל שאלה ששאלנו. כששאלתי מה אני יכולה לעשות כדי להעלות את סיכויי ההצלחה הוא ביקש שלא אתחיל לעשות ספורט דווקא עכשיו הבטחתי שאין ממש סיכוי שזה יקרה (אני פדלאה מקצועית וחבל להרוס את המוניטין שלי דווקא עכשיו).
מאחורי הרופא עמדה מנהלת המעבדה והצחיקה אותי בלחישות שלחשה לתמי... "העובר יפהיפה, נהדר"...
ושוב חזרה לאחות לקבלת טופס שיחרור והוראות הפעלה... האחות הודיעה לי שאסור סקס שישה ימים, התאפקתי מלשאול אם יש לה מישהוא לסדר לי ליום השביעי.
בתוך רבע שעה ישבנו אני ותמי לכוס קפה וקוראסון מנסות לחשב כמה נרות וכדורים היא צריכה לקנות עבור החודש הקרוב (:
תמי הייתה נרגשת, כמו בפעם הקודמת ואני עדיין מרגישה כרגיל.
היום הסתיימה שגרת ה-מינימום פעילות של היומיים הראשונים שאחריי ההחזרה ובעיקרון חוזרים לשגרה.
עכשיו אני רק רוצה להמשיך ככה בשלווה ובלי להתחיל להלחוץ לקראת בדיקת הדם.
עד התוצאות ביקשתי שיחרור מתורנות האכלת חיות בפינת החיי, סחיבת קש ומריבה עם תיש לוחמני קצת מיותרת בהריון.
הפעם הכל היה אחרת לגמריי.
אני מופתעת מהשלווה שמלווה אותי, ישנתי חזק בלילה לפני ההחזרה ואפילו מצאתי את עצמי מהרהרת כל הנסיעה לתל- אביב על רכילות טיפשית ששמעתי ביום לפני.
הפעם החלטנו שאני לא מגיעה כל כך מוקדם לבית החולים ולכן הגענו רק בסביבות 11.
בזמן שלקחנו את הטופס מהמזכירה מנהלת המעבדה כבר חיפשה אותנו ושאלה מדוע עוד לא הגענו.
מהר מהר נכנסנו למלא טפסים אצל האחות, התלבשתי וחצי שעה אחרי שהגענו כבר הוכנסנו לחדר הטיפול.
הפעם זכיתי לרופא אחר (דווקא חתיך) שהרשים אותי ביחס האנושי, הוא הסביר את התהליך, שאל שאלות והציע תשובות לכל שאלה ששאלנו. כששאלתי מה אני יכולה לעשות כדי להעלות את סיכויי ההצלחה הוא ביקש שלא אתחיל לעשות ספורט דווקא עכשיו הבטחתי שאין ממש סיכוי שזה יקרה (אני פדלאה מקצועית וחבל להרוס את המוניטין שלי דווקא עכשיו).
מאחורי הרופא עמדה מנהלת המעבדה והצחיקה אותי בלחישות שלחשה לתמי... "העובר יפהיפה, נהדר"...
ושוב חזרה לאחות לקבלת טופס שיחרור והוראות הפעלה... האחות הודיעה לי שאסור סקס שישה ימים, התאפקתי מלשאול אם יש לה מישהוא לסדר לי ליום השביעי.
בתוך רבע שעה ישבנו אני ותמי לכוס קפה וקוראסון מנסות לחשב כמה נרות וכדורים היא צריכה לקנות עבור החודש הקרוב (:
תמי הייתה נרגשת, כמו בפעם הקודמת ואני עדיין מרגישה כרגיל.
היום הסתיימה שגרת ה-מינימום פעילות של היומיים הראשונים שאחריי ההחזרה ובעיקרון חוזרים לשגרה.
עכשיו אני רק רוצה להמשיך ככה בשלווה ובלי להתחיל להלחוץ לקראת בדיקת הדם.
עד התוצאות ביקשתי שיחרור מתורנות האכלת חיות בפינת החיי, סחיבת קש ומריבה עם תיש לוחמני קצת מיותרת בהריון.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה