ביום ראשון השבוע הגיע הרגע שחיכינו לו בהתרגשות גדולה כבר המווווון זמן. סקירה ראשונה.
תמי כמו אמא פולניה טובה אחראית בחרה את הרופא הכי הכי הכי טוב באזור (אני כבר ראיתי נשים עם מבט חולמני כשהזכרתי את שמו) ולי היה התפקיד החשוב להצליח להוביל את עצמי ואת הבטן עם מרווח בטחון של שעה בלי לטעות בדרך ולהגיע בזמן.
בשבילי זה מסובך בערך כמו להנחית טיל על הירח.
תמי כמו אמא פולניה טובה אחראית בחרה את הרופא הכי הכי הכי טוב באזור (אני כבר ראיתי נשים עם מבט חולמני כשהזכרתי את שמו) ולי היה התפקיד החשוב להצליח להוביל את עצמי ואת הבטן עם מרווח בטחון של שעה בלי לטעות בדרך ולהגיע בזמן.
בשבילי זה מסובך בערך כמו להנחית טיל על הירח.
למרבה ההפתעה אחרי שלושה סיבובים ברחוב המיועד מצאתי חניה ממש ממש צמודה למרפאה וגם הההורים הנרגשים מצאו חניה בקלות יחסית (זה נראה כמו נס).
כמו כל גניקולוג שמכבד את עצמו היה איחור מנומס אבל קצר (בכ"ז מרפאה פרטית!!), תמי בקושי החזיקה מעמד ונכנסנו לבדיקה.
כרגיל החקירה הקבוע, מי בהריון מי האמא? תאריכי לידה שלה שלי, תרופות (פה הם תמיד מתבלבלים ונשארים בהלם), בדיקות קודמות ויאללה לעבודה.
אחרי שאת השקיפות עשינו באולטרסאונד חיצוני הופתעתי שהפעם זו הייתה בדיקה וגינאלית, עמי נראה מאוד חיוור כשהרופא הסביר שאני צריכה להתפשט (קטן עליי רק שלושה אנשים בחדר...) אבל מסתבר שהוא מאוד מנוסה והיה לו תרגיל הודיני נפלא לחוס על עירומי.
הרופא הציב אותנו בעמדות, אני שוכבת, תמי מחזיקה לי את היד כי הוא איים להכאיב, עמי קיבל מסך לעצמו ומתחילים.
לאט לאט עברנו איבר איבר וחזינו בפלא. היה מדהים!!
אני נהניתי כמו בהקרנה פרטית של נשיונאל גאוגרפית, מודה כל הלחיצות על הבטן היו משהוא שהייתי מוכנה לותר עליו.
קצת יותר מרבע שעה של הצצה לכל חלק בגוף, הוא הסביר בדיוק מה הוא רואה והודיע לנו שאנחנו משעממים כי העובר מושלם (באמת סליחה).
החלק שהשאיר אותי בפה פעור היה לראות את העיניים שלו כולל העדשה, מה שהוכיח לי כמה מקיפה הייתה הבדיקה.
יש לי חשד קל שעמי ותמי נהנו יותר ממני, באמת מעניין למה (:
לסיום קיבלו ההורים הנרגשים דיסק עם כל המידע המפליל שהם אמרו, לילד יהיו ראיות נגד הוריו למקרה הצורך.
והלכנו עם חיוך גדול לזלול.
בהמלצת הרופא הוחלט לדחות את מי השפיר משבוע 17 לשבוע 32, אני מרוצה... מבחינתי אפשר לדחות את זה להריון הבא.
שוב הם התעללו בי והאכילו אותי עד לנקודת פיצוץ, ועוד דחפו קינוח כדיי לודא שאני ממש סובלת.
ובערב הגעתי הביתה שמנה בעוד שני קילו, שבעה ליומיים ומרוצה.
מסקנות:
# בבואך לבדיקה גניקולוגית תמיד לבשי חולצה שתכסה קצת את מערומייך.... לעולם אין לדעת באיזה מצב תמצאי את עצמך. (מסתבר שלשם שינוי זה השתלם).
# רופאים משתעממים מאנשים ועוברים בריאים.
# מכנסיי הריון זה מאוד שמושי למי שאוכל כמו חזיר!!
כמו כל גניקולוג שמכבד את עצמו היה איחור מנומס אבל קצר (בכ"ז מרפאה פרטית!!), תמי בקושי החזיקה מעמד ונכנסנו לבדיקה.
כרגיל החקירה הקבוע, מי בהריון מי האמא? תאריכי לידה שלה שלי, תרופות (פה הם תמיד מתבלבלים ונשארים בהלם), בדיקות קודמות ויאללה לעבודה.
אחרי שאת השקיפות עשינו באולטרסאונד חיצוני הופתעתי שהפעם זו הייתה בדיקה וגינאלית, עמי נראה מאוד חיוור כשהרופא הסביר שאני צריכה להתפשט (קטן עליי רק שלושה אנשים בחדר...) אבל מסתבר שהוא מאוד מנוסה והיה לו תרגיל הודיני נפלא לחוס על עירומי.
הרופא הציב אותנו בעמדות, אני שוכבת, תמי מחזיקה לי את היד כי הוא איים להכאיב, עמי קיבל מסך לעצמו ומתחילים.
לאט לאט עברנו איבר איבר וחזינו בפלא. היה מדהים!!
אני נהניתי כמו בהקרנה פרטית של נשיונאל גאוגרפית, מודה כל הלחיצות על הבטן היו משהוא שהייתי מוכנה לותר עליו.
קצת יותר מרבע שעה של הצצה לכל חלק בגוף, הוא הסביר בדיוק מה הוא רואה והודיע לנו שאנחנו משעממים כי העובר מושלם (באמת סליחה).
החלק שהשאיר אותי בפה פעור היה לראות את העיניים שלו כולל העדשה, מה שהוכיח לי כמה מקיפה הייתה הבדיקה.
יש לי חשד קל שעמי ותמי נהנו יותר ממני, באמת מעניין למה (:
לסיום קיבלו ההורים הנרגשים דיסק עם כל המידע המפליל שהם אמרו, לילד יהיו ראיות נגד הוריו למקרה הצורך.
והלכנו עם חיוך גדול לזלול.
בהמלצת הרופא הוחלט לדחות את מי השפיר משבוע 17 לשבוע 32, אני מרוצה... מבחינתי אפשר לדחות את זה להריון הבא.
שוב הם התעללו בי והאכילו אותי עד לנקודת פיצוץ, ועוד דחפו קינוח כדיי לודא שאני ממש סובלת.
ובערב הגעתי הביתה שמנה בעוד שני קילו, שבעה ליומיים ומרוצה.
מסקנות:
# בבואך לבדיקה גניקולוגית תמיד לבשי חולצה שתכסה קצת את מערומייך.... לעולם אין לדעת באיזה מצב תמצאי את עצמך. (מסתבר שלשם שינוי זה השתלם).
# רופאים משתעממים מאנשים ועוברים בריאים.
# מכנסיי הריון זה מאוד שמושי למי שאוכל כמו חזיר!!
