יום שבת, 31 באוקטובר 2009

קר ורטוב

אחרי שקיטרתי כל כך הרבה על מזג האויר הרותח לא נעים לי לשים את התמונה הזו שצולמה לפני יומייםעכשיו כבר אין ערפל אבל מאז אתמול בלילה הגשם יורד ללא הפסקה. קריר ונעים לי (:
בסופשבוע הקודם סיימתי בשעה טובה את השמיכה שהתחלתי עוד בחופש הגדול לבלונדיני שלי. בראשון הייתי באיזו פגישה וחיפשתי תיק נוח וגדול לקחת איתי כמה דברים ואז גיליתי שלמרות שיש לי המון תיקים כולם קטנים ולכן תפרתי לי את התיק הזה שמצאתי הסבר מעולה לתפירה שלו בבלוג נפלא. אני מאוד מרוצה.

בנתיים אני ממשיכה לתפוח, נדמה לי... אבל אני לא בטוחה שמדי פעם יש לי בריקסטונים... הרגשה כזו כאילו מישהוא מנסה לחנוק אותי.
התנועות של מר בחור נהיו יותר חזקות ולפעמים נדמה לי שהוא עושה גלגלון... חוגג לו שם בפנים

יום שני, 19 באוקטובר 2009

שרב של סתיו


שתי מילים שפשוט אני לא מבינה מה הקשר בינהם. שרב וסתיו.
איך אפשר להגדיר את מזג האויר הנוראי הזה כסתיו.
חם, חם נורא.
ביום חמישי בבוקר קמתי עם כאב ראש, שפתיים יבשות ותחושה של התייבשות.
היה קצת חם אבל עדיין נסבל....
היה לי חשד שאולי אני בדרך להיות חולה אבל ביום שישי כבר התברר לי שזו לא אני אלא כדור הארץ שחולה.
בשישי כבר היה ממש בלתי נסבל...
ביליתי את רוב היום במיטה מתחת למאורר תקרה שלי מרגישה שאני שוחה באויר רותח שזז ממקום למקום.
בדרך כלל יש פה המון רוחות אבל לא בסוף השבוע הזה האויר עומד חם ובוער.
שבת נסעתי לסקירה, אכלנו טוב, שתיתי כמו גמל ואחר הצהריים כשנשארתי לבד רק עם הילדים שלי נכנסתי למיטה והרגשתי שלא נשאר לי גרם של אנרגיה בגוף.
בערב קצת התקרר ופתאום קמתי לתחיה... שעתיים של מנוחה מהחום, מכאב הראש... מהיובש הנוראי.
לקראת יום ראשון החלטתי מראש שאני בחום הזה לא עובדת. שביתה!!!
ואם אני לא עובדת אז זו הזדמנות מצויינת לעשות העמסת סוכר. אני לא אכנס לתאורים כמה דוחה ומגעיל זה היה.
אני כן יכולה לציין שלכולם היה קר בקופת החולים ואני התענגתי של המזגן.
אח"כ כשהבנתי שהרבה יותר נעים בנהריה, לפחות לא יבש שם והלחות עשתה לי טוב (לא מאמינה שאני אומרת את זה) החלטתי לבדוק את חנות הבגדים שהמליצו לי עליה.
בגדים בגדים בגדים....
רוב הנשים אוהבות לקנות בגדים. אני שונאת.
בדרך כלל אני קונה כל מני סמרטוטים, ככה אמא שלי קוראת להם, כשאני נמצאת באיזו חנות בגדים מצטיידת בבגדים לילדים.
פעם בארבע שנים לערך אמא שלי תופסת יוזמה ומכריחה אותי לנסות להתלבש כמו בן אדם ואנחנו נגררות לחנות בגדים (גם היא שונאת לקנות בגדים) וקונות מלתחה שלמה.
אתמול אני מודה נהנתי.
קניתי המון המון בגדים שיתאימו לי אני מקווה במשך כל ההריון.
אם יהיה לי מזל הבטן שלי לא תהרוס להם את הצורה ואני אוכל להמשיך להשתמש בהם לפחות עד סוף החורף הזה.
קנינו גם כמה כדורי צמר ואני יושבת כמו ילדה טובה מול סרטונים ביוטיוב ומנסה ללמוד לסרוג במסרגה אחת (חלום נושן שלי).
אז היום אני עדייו בשביתה.
עשיתי כלים כי זה כיף להתעסק במיים.
הוצאתי קציצות מהמקפיא, עכשיו לא צריך לבשל.
הפעלתי מכונת כביסה, זה בזיון לא לנצל את מזג האויר.
אבל למבער אני לא מתקרבת!!!

יום שבת, 17 באוקטובר 2009

אני יודעת, הייתי ממש לא בסדר והזנחתי קשות את הבלוג.
כל כך הרבה פעמים "כתבתי" בראש כל מני דברים שהיו אמורים להגיע גם למסך וזה לא קרה.
אז הנה אני שוב פה, כותבת.
השבוע היה מתיש, ממש מתיש והחום הנוראי שלי היומיים האחרונים ממש אבל ממש לא תורם לתחושה שלי.
ביומיים האחרונים אני מתעוררת מיובשת עם כאב ראש ומצב רוח ירוד משהו...
היום הייתה סקירה שניה לבחורציק בבטן, כרגיל הוא היה לוחמני ובכל פעם שהרופא לחץ עליו הוא בעט בחזרה.
הצוציק כצפוי בריא (צריך להשמין לדעתי) ומחר נלך לעשות העמסת סוכר.
מאחר והחזאים מאיימים שלפחות עוד יומיים חמים ומגעילים צפויים חשבתי לעצמי שברור שאני לא אשב מול המבער ואסבול ולכן עדיף כבר לבלות במזגן של קופת החולים.

אני יודעת שזה לא מספיק כדי לפצות על ההעלמות שלי אבל זהו להיום.
מבטיחה לכתוב שוב ממש בקרוב

פרטים עלי

התמונה שלי
חניתה, Israel
אישה, אמא, סטודנטית, אומנית בפנסיה, מובטלת בפוטנציה בהווה, חולקת בית עם שלושה ילדים, זוג כלבות ויש תקופות שגם עם אמא שלי. חולמת לגדל חסה ועגבניות בגינה ולצאת לפנסיה מוקדמת כדי שיהיה לי יותר זמן פנוי.