זה מה שכתבתי ביומן שלי יומיים אחרי הפגישה הראשונה עם עמי ותמי.... היום עשיתי את עמי ותמי מאושרים.
היא לא הצליחה להתאפק יותר וצלצלה ככה לגשש אז אמרתי לה שכן, בחרתי בהם ואני כבר עושה את חלקי בעניין.
היום בבוקר נסעתי לקופת חולים לעשות בדיקת דם.
קצת כעסתי על עצמי שפיתחתי בראש שלי פחדים מהכאב של המחט ובמשך מס' דקות ממש יכולתי להרגיש את הכאב ביד. אבל ברגע האמת זה בכלל לא כאב, ידעתי שזה בכלל לא יכאב.
כששאלתי את המזכירה כמה זמן יקח עד שיגיעו התוצאות היא לחשה לי שהרוב מגיע תוך כמה ימים אבל ל-HIV לוקח שבועיים.
אח"כ היא גם אמרה שאת כל הבדיקות אוכל להוציא במכשיר שבסניף חוץ מה-HIV (שוב בלחישה). הצחיקה אותי הסודיות.
אחד הדברים שלמדתי ככמעט פונדקאית זה לחכות... לחכות לבדיקות, לחכות לחוות דעת של הפסיכולוגית, לחכות שיעברו החגים כדיי להגיש ניירת, לחכות לועדה.... לחכות, לחכות, לחכות
אני שונאת לחכות!
ואני עדיין מחכה לכל מני דברים......
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה