אז כבר סיפרתי למה רציתי להיות פונדקאית, עכשיו אני אתחיל לספר על הדרך לפונדקאות.
יש שתי דרכים לעבור הליך פונדקאי (לפחות בארץ...)
אחת היא דרך מרכז ליווי שם יהיה מי שידאג לשדך לך את הזוג שצריך פונדקאית, ימצא לך עו"ד, ידאגו שתביאי את כל המסמכים הרצויים ויקבעו עבורך פגישות אצל כל מי שצריך בדרך הארוכה לקבלת האישור.
ממה שאני שמעתי המרכזים גם מלויים את השלישיה בהמשך הדרך אם צצות בעיות או מחלוקות בין ההורים המיועדים והפונדקאית שלהם. ואפילו לפעמים מגיעים ללידה.
הדרך השניה היא למצוא לבד זוג ולעבור את התהליך ללא הליוי של מרכז כלשהו.
מה ההבדל?
מצד הפונדקאית ההבדל הוא בין לעבור את הכל כשמישהו מחזיק לך את היד לבין לעבור את התהליך בכוחות עצמך ואם התמיכה שאת מארגנת לך.
מצד ההורים (ממה ששמעתי ואל תתפסו אותי במילה) הוא תוספת של עמלה מסויימת שמשולמת עבור מרכז הליווי וכמובן שגם הם זוכים לליוי בזמן התהליך.
אני תמיד אהבתי לעשות דברים בדרך שלי וכך כמובן גם היה הפעם... החלטתי לעבור את ההליך ללא מרכז ליווי.
אז איך מוצאים זוג?
כמו רוב הדברים האחרים בפונדקאות אנחנו הפונקאיות נמצאות ביתרון מסויים מול ההורים.
יש הרבה יותר זוגות שזקוקים לפונדקאיות מנשים שרוצות להיות פונדקאיות, מה שמאפשר לנו לבחור ולמצוא הרבה יותר מהר מהצד השני.
כשהחלטתי שזהו אני רוצה לקפוץ למיים פרסמתי מודעה באתר דוקטורס ומהר מאוד התחילו להגיע פניות, נבהלתי והחלטתי לקחת קצת זמן לחשוב על זה.
אחרי כמה שבועות כשהרעיון הבשיל עוד קצת פרסמתי שוב הודעה ושוב הגיעו פניות.
אני זוכרת את הרגע הזה, ישבתי על המיטה שלי עם המחשב הנייד עליי וקראתי את הפניות שקיבלתי ורשמתי לי את מספרי הטלפון של אותם אנשים שפנו אליי ועכשיו בידיים שלי היתה ההחלטה למי לפנות. למי להציע את האפשרות הזו.
רוב הפניות היו מלאות רגש, חלקם סיפרו על תהליך ארוך של הריונות כושלים שהוביל להחלטה לחפש פונדקאית.
מכתב אחד היה פשוט וללא תיאורים מרגשים... שלום קוראים לנו..... ו..... (צריכה למצוא להם שם בדיוני) אנחנו גרים ב... ומחפשים פונדקאית.
מה שתפס את עיניי היה מקום המגורים שהיה קרוב אליי והעובדה שלא הרגשתי שכל עול בעיות הפוריות שלהם רובץ על כתפיי.
סגרתי את הדלת בחדר, נשמתי עמוק וצלצלתי.
בצד השני ענתה לי אישה נחמדה, השיחה זרמה כהילו הכרנו כבר שנים, ברקע שמעתי קולות של תינוקת (הם אימצו כמה חודשים לפניי כן) וקבענו דייט.
הייתי מאוד נרגשת בסיום השיחה והחלטתי שאני לא פונה לזוג נוסף כי אני לא רוצה לבחור בין שני זוגות.
אחכה לפגישה איתם ואח"כ אם לא תהיה כימיה אני אמשיך הלאה ואחפש זוג אחר.
יש שתי דרכים לעבור הליך פונדקאי (לפחות בארץ...)
אחת היא דרך מרכז ליווי שם יהיה מי שידאג לשדך לך את הזוג שצריך פונדקאית, ימצא לך עו"ד, ידאגו שתביאי את כל המסמכים הרצויים ויקבעו עבורך פגישות אצל כל מי שצריך בדרך הארוכה לקבלת האישור.
ממה שאני שמעתי המרכזים גם מלויים את השלישיה בהמשך הדרך אם צצות בעיות או מחלוקות בין ההורים המיועדים והפונדקאית שלהם. ואפילו לפעמים מגיעים ללידה.
הדרך השניה היא למצוא לבד זוג ולעבור את התהליך ללא הליוי של מרכז כלשהו.
מה ההבדל?
מצד הפונדקאית ההבדל הוא בין לעבור את הכל כשמישהו מחזיק לך את היד לבין לעבור את התהליך בכוחות עצמך ואם התמיכה שאת מארגנת לך.
מצד ההורים (ממה ששמעתי ואל תתפסו אותי במילה) הוא תוספת של עמלה מסויימת שמשולמת עבור מרכז הליווי וכמובן שגם הם זוכים לליוי בזמן התהליך.
אני תמיד אהבתי לעשות דברים בדרך שלי וכך כמובן גם היה הפעם... החלטתי לעבור את ההליך ללא מרכז ליווי.
אז איך מוצאים זוג?
כמו רוב הדברים האחרים בפונדקאות אנחנו הפונקאיות נמצאות ביתרון מסויים מול ההורים.
יש הרבה יותר זוגות שזקוקים לפונדקאיות מנשים שרוצות להיות פונדקאיות, מה שמאפשר לנו לבחור ולמצוא הרבה יותר מהר מהצד השני.
כשהחלטתי שזהו אני רוצה לקפוץ למיים פרסמתי מודעה באתר דוקטורס ומהר מאוד התחילו להגיע פניות, נבהלתי והחלטתי לקחת קצת זמן לחשוב על זה.
אחרי כמה שבועות כשהרעיון הבשיל עוד קצת פרסמתי שוב הודעה ושוב הגיעו פניות.
אני זוכרת את הרגע הזה, ישבתי על המיטה שלי עם המחשב הנייד עליי וקראתי את הפניות שקיבלתי ורשמתי לי את מספרי הטלפון של אותם אנשים שפנו אליי ועכשיו בידיים שלי היתה ההחלטה למי לפנות. למי להציע את האפשרות הזו.
רוב הפניות היו מלאות רגש, חלקם סיפרו על תהליך ארוך של הריונות כושלים שהוביל להחלטה לחפש פונדקאית.
מכתב אחד היה פשוט וללא תיאורים מרגשים... שלום קוראים לנו..... ו..... (צריכה למצוא להם שם בדיוני) אנחנו גרים ב... ומחפשים פונדקאית.
מה שתפס את עיניי היה מקום המגורים שהיה קרוב אליי והעובדה שלא הרגשתי שכל עול בעיות הפוריות שלהם רובץ על כתפיי.
סגרתי את הדלת בחדר, נשמתי עמוק וצלצלתי.
בצד השני ענתה לי אישה נחמדה, השיחה זרמה כהילו הכרנו כבר שנים, ברקע שמעתי קולות של תינוקת (הם אימצו כמה חודשים לפניי כן) וקבענו דייט.
הייתי מאוד נרגשת בסיום השיחה והחלטתי שאני לא פונה לזוג נוסף כי אני לא רוצה לבחור בין שני זוגות.
אחכה לפגישה איתם ואח"כ אם לא תהיה כימיה אני אמשיך הלאה ואחפש זוג אחר.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה