חשבתי הרבה אם לספר כאן על החתולה שלי...לפני שלוש שנים כשרק נפרדתי מבעלי היה לי מאוד ריק בבית, היה לי צורך שמישהוא יהיה איתי גם בסופי השבוע כשהילדים נוסעים לאבא.
את בטי החתולה היפהיפיה שלי קניתי בהחלטה של רגע היא אומנם לא הייתה מסוג החתולים המתכרבלים ושופעיי האהבה אבל בדרכה שלה אני יודעת שהיה בנינו יחסים של חיבה.
כשהייתי נשארת לבד בבית בסופי שבוע היא הייתה ממש הצל שלי.
הולכת אחריי לכל מקום תוך כדי שמירה קפדנית על מרחק מסויים.
בטי הייתה ציידת מצטיינת והשאירה לי מתנות למרגלות המיטה.
כשגרנו ביבנה המתנות לרוב היו יונים ולפעמים להפתעתי גם ציפוריי דרור.
אחרי שעברנו לקיבוץ היא הייתה משאירה לי עכברים בכניסה לבית... ממש רומנטי.
לפני קצת יותר משנה לילה אחד של הוללות הוביל להמלטה של ארבעה גורים.
בהתחלה תכננתי לתת את הגורים אבל כל כך נהנינו מחמשת החתולים שלנו שכולם נשארו.
בטי הייתה אמא לתפארת, בלילה לפני שהייתי הולכת לישון הייתי מביטה בה יחד איתם מלמדת אותם כל מני דברים.
גרנו בבית עם שלוש קומות וכשהגורים למדו לעלות במדרגות היא הייתה מתוסכלת, עומדת בקומה האמצעית ומיללת את היללה שקוראת להם מנסה לגרום להם להתרכז סביבה.
באחת הפעמים מצאנו את הגורים על עץ בחצר בגובהה של יותר משניי מטר למטה יושבת בסבלנות ומביטה אמא בטי וכשהם בכו שוב ושוב היא יללה בעדינות עד שהקטנים אחד אחד ירדו למטה.
בשבת לפני שבוע חזרתי בערב עם הילדים והכלב מטיול ומצאתי את בטי קופצת באויר ומשתולל כשלידה שני חתולי רחוב עומדים ובוהים בה.
תוך כמה שניות הבנתי שמשהוא לא טוב קורה.
בטי הוכשה על ידי נחש ובתוך שתיי דקות היא מתה.
אני לא מתמודדת טוב עם חיות מתות ויש לי מזל גדול שיש לי כאן כל כך הרבה שכנים שמצילים אותי.
כשהבנתי שמשהוא ממש ממש לא טוב קורה לה קראתי לשכנים שלי ועד שיצאנו (מה שלקח פחות מדקה) היא כבר הייתה מתה.
השכנים הכניסו אותה לארגז ודאגו לקבור אותה.
כמעט שלוש שנים עברנו יחד אני ובטי, הייתה לה נפש זקנה, המבט שלה אמר המון.
מזל שנשארו לי הגורים שלה.
את בטי החתולה היפהיפיה שלי קניתי בהחלטה של רגע היא אומנם לא הייתה מסוג החתולים המתכרבלים ושופעיי האהבה אבל בדרכה שלה אני יודעת שהיה בנינו יחסים של חיבה.
כשהייתי נשארת לבד בבית בסופי שבוע היא הייתה ממש הצל שלי.
הולכת אחריי לכל מקום תוך כדי שמירה קפדנית על מרחק מסויים.
בטי הייתה ציידת מצטיינת והשאירה לי מתנות למרגלות המיטה.
כשגרנו ביבנה המתנות לרוב היו יונים ולפעמים להפתעתי גם ציפוריי דרור.
אחרי שעברנו לקיבוץ היא הייתה משאירה לי עכברים בכניסה לבית... ממש רומנטי.
לפני קצת יותר משנה לילה אחד של הוללות הוביל להמלטה של ארבעה גורים.
בהתחלה תכננתי לתת את הגורים אבל כל כך נהנינו מחמשת החתולים שלנו שכולם נשארו.
בטי הייתה אמא לתפארת, בלילה לפני שהייתי הולכת לישון הייתי מביטה בה יחד איתם מלמדת אותם כל מני דברים.
גרנו בבית עם שלוש קומות וכשהגורים למדו לעלות במדרגות היא הייתה מתוסכלת, עומדת בקומה האמצעית ומיללת את היללה שקוראת להם מנסה לגרום להם להתרכז סביבה.
באחת הפעמים מצאנו את הגורים על עץ בחצר בגובהה של יותר משניי מטר למטה יושבת בסבלנות ומביטה אמא בטי וכשהם בכו שוב ושוב היא יללה בעדינות עד שהקטנים אחד אחד ירדו למטה.
בשבת לפני שבוע חזרתי בערב עם הילדים והכלב מטיול ומצאתי את בטי קופצת באויר ומשתולל כשלידה שני חתולי רחוב עומדים ובוהים בה.
תוך כמה שניות הבנתי שמשהוא לא טוב קורה.
בטי הוכשה על ידי נחש ובתוך שתיי דקות היא מתה.
אני לא מתמודדת טוב עם חיות מתות ויש לי מזל גדול שיש לי כאן כל כך הרבה שכנים שמצילים אותי.
כשהבנתי שמשהוא ממש ממש לא טוב קורה לה קראתי לשכנים שלי ועד שיצאנו (מה שלקח פחות מדקה) היא כבר הייתה מתה.
השכנים הכניסו אותה לארגז ודאגו לקבור אותה.
כמעט שלוש שנים עברנו יחד אני ובטי, הייתה לה נפש זקנה, המבט שלה אמר המון.
מזל שנשארו לי הגורים שלה.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה