פס זה פס . נקודה!!

מאז ההחזרה האחרונה הייתי רגועה ושלווה ותפקדתי הכי כרגיל שאפשר....
בחמישי בערב התחלתי להרגיש את כל השנטי וההתעלמות שלי מתחילים להתפוגג, דיי כבר רוצה לדעת את התשובה.
על מכסה האסלה הנחתי את הבדיקה הבייתית ששלחו לי תמי ועמי יחד עם חבילת התרופות האחרונות (יש פה מיני בית מרקחת) והלכתי לישון.
קשה לישון בידיעה שהידע הזה במרחק כמה שעות ממני אז התחלתי בהרגל חדש לקום לפיפי באמצע הלילה.
6 בבוקר השלפוחית מציקה שוב ואני בשמחה ועייפות נוראית קמה לביצוע הבדיקה.
4 דקות הם רוצים שאני אמתין... פה על ההר אפילו השמש מתעוררת לאט ויש אור חלש ואני במיטה רואה את הקו שמאשר שהבדיקה תקינה ברור וחזק וליידו נאדה....ומחליטה שכנראה התוצאה שלילית.
טוב נכנעתי וחזרתי לישון אבל משהוא הציק לי וניקר לי בראש אז חצי שעה אח"כ פתחתי שוב עיניים והצצתי שוב במקלון שהיה על המיטה.
הפעם הדלקתי את מנורת הלילה שלי ובזוית מסויימת היה נדמה לי שאני רואה משהוא. חזרתי לישון.
שעה אח"כ כבר לא הצלחתי להתעלם מהעובדה שאולי יש שם משהוא. קמתי מהמיטה עמדתי ליד החלון והזזתי את המקלון בזויות משונות מחפשת את הקו החמקמק. משהוא ממש חלש ובהיר היה שם.
ואז הדילמה הגדולה. קו חלש (ממש חלוש חלוש) וזוג הורים סקרנים מאוווד מאווווד שמחכים בקוצר רוח אבל לא יודעים שבדקתי.
החלטתי שאני לא מוכנה לבשר שוב אכזבות ולכן בקושי גדול פשוט לא דיברתי איתם.
שישי בערב... הסבלנות שלי כבר מזמן הגיע לקיצה ויש לי עוד בדיקה בארון. אותו ריטואל חוזר על עצמו גם הלילה הזה.
הפעם הקו היה בהיר אבל כבר יותר חזק.
שני המקלונים מונחים זה לצד זה על השולחן ואני עוברת לידם 100 פעמים ביום ומציצה. החלטתי גם הפעם שעדיף לחכות עוד יום ולא להתאכזב ונמנעתי מלספר לתמי ועמי.
אחה"צ אני מניחה שגם הם כבר על קוצים, עמי מתקשר כהילו לדבר על מזג האויר ואני משתפת פעולה ולא חושפת מידע רגיש.
ראשון בבוקר בא לי לגרש את הילדים מהבית כמה שיותר מהר וכבר לרוץ להבדק.
תמי מתקשרת כשאני בדרך לקופה ואני מבטיחה שיחת ועידה יחד עם עמי ברגע שאקבל תשובה.
12.00 עדיין אין תשובה. אני יוצאת למסע קניות מטורף בסופר, בחנות כלי בית, במאפיה וחוזרת הביתה עייפה.
2.30 אני נכנסת הבייתה, הילדים בורחים לשחק, הכלב הפך את כל המטבח, כל הקניות על הרצפה ואני רצה למחשב לבדוק אם כבר יש תשובה.
התשובה בטא 165. אני המומה (כהילו לא היו לי רמזים) ורצה החוצה לחפש את אמא שלי שיצאה עם הכלב.
שתינו יחד עם הכלב חוזרות לבית שנראה כמו אחריי הפצצה.
אני בטלפון הנייד מחייגת לתמי ומנסה למשוך שיחה בזמן שאמא שלי מצלצלת בטלפון של הבית ומחכה שעמי יענה.
ואז תמי... בטח יש לך תשובה חיובית כי עמי בבית ואת מתקשרת גם אליו (:
אחרי כל ההכנות וכל התוכניות שהיו לי איך לספר להם זה פשוט יצא... "מזל טוב יש בטא של 165...
מנפלאות הטכנולוגיה... יכולתי לשמוע כמה שהם מאושרים דרך הטלפון.
תמי צלצלה לבית החולים להודיע ולשאול איך ממשיכים מפה וחזרה אלי עם הוראות הפעלה (עדיין נרגשת בטרוף) ואני... וואלה לא בטוחה שכבר ירד לי האסימון, לא ממש בטוחה שהבנתי שאני בהריון. אני כל כך שמחה בשבילם. היה כל כך מרגש לשמוע את השמחה שלהם.. שמחה שאפילו אני שליויתי אותם בחודשים האחרונים בכל התהליך המתיש הזה בטח לא מצליחה להבין את ההרגשה שלהם שהנה רק עוד קצת סבלנות והם יזכו לילד ביולוגי משותף. אחרי כל המאמץ וכל הרצון .
ועכשיו... חוזרים לשגרה או שאולי יותר נכון להגיד מתחילים שיגרה חדשה (: