התלבטתי הרבה לפני שהחלטתי לכתוב כאן את דעתי והיה לי קשה עם העובדה שאני מרגישה כמעט באינסטינקט צורך לשתוק כדי לא ללבות אש מיותרת.
הנושא שרציתי לדבר עליו הוא ויכוח שחוזר על עצמו מדי כמה שבועות בפורום פונדקאות בתפוז והויכוח הוא האם יותר זול לזוג לעבור פונדקאות דרך או ללא מרכז ליווי וכמובן הצד השני של המטבע האם יותר ריווחי לפונדקאית לעבור את התהליך ללא מרכז ליווי.
אני לא יודעת מה התשובה לחידה. אני לא מכירה באופן אישי אף אחד שעבר/ה פונדקאות ולכן יודעת רק מה קיים אצלי.
אני מאמינה בלב שלם שלא כל אישה מתאימה להיות פונדקאית.
לא לכל אחד מתאים להכנס לתהליך המאוד מאוד מורכב וקשה הזה ללא ליווי.
לא כל אחד צריך עוד אדם, עוד דעה, בקשר המאוד אינטימי הזה.
כל אישה וכל זוג שמתחילים לחשוב על התהליך הזה צריכים לבדוק טוב טוב עם עצמם איך הם חושבים שהם יגיבו.
לאישה שרוצה להיות פונדקאית אני ממליצה לחשוב טוב טוב ולהבין איך היא בדרך כלל פועלת במצבי לחץ, איך עוברים עליה ההריונות שלה, איך הסביבה הקרובה שלה תגיב, איך היא מתנהגת כשמכעיסים אותה (מסתגרת, בוכה, מתפרצת...), איזה סוג של קשר מתאים לה עם ההורים.
לזוג כמובן בדיוק אותן דילמות, אותה בדיקה עצמית + הקשר הזוגי, היציבות שלו, היכולת להתמודד כזוג עם הלחץ.
אני לא אומרת שאם אישה נוטה להיות מאוד לחוצה בזמן הריון היא חייבת ליווי, אולי יש בן משפחה שיוכל לתמוך בה.
אבל הכי בטוח שצריך לקחת את ההחלטה האם ללכת למרכז ליווי או לא בעיניים פקוחות. לפעמים העוד 10-20 אלף ש"ח לא שווים את עוגמת הנפש, את הרגשת הניצול.
בסופו של דבר (אני חוזרת כמו מנטרה) זה תהליך מאוד מאוד מאוד רגיש לשניי הצדדים.
אני יכולה לדבר רק בשם עצמי אבל נראה לי שרוב הפונדקאיות רוצות לעשות משהוא טוב למען מישהוא אחר.
ובשיא הכנות יותר חשוב לי לצאת בהרגשה טובה מאשר להרויח קצת יותר.
ולא אני לא עשירה, אין לי פניסה מובטחת ומחזרים מליונרים (:
הנושא שרציתי לדבר עליו הוא ויכוח שחוזר על עצמו מדי כמה שבועות בפורום פונדקאות בתפוז והויכוח הוא האם יותר זול לזוג לעבור פונדקאות דרך או ללא מרכז ליווי וכמובן הצד השני של המטבע האם יותר ריווחי לפונדקאית לעבור את התהליך ללא מרכז ליווי.
אני לא יודעת מה התשובה לחידה. אני לא מכירה באופן אישי אף אחד שעבר/ה פונדקאות ולכן יודעת רק מה קיים אצלי.
אני מאמינה בלב שלם שלא כל אישה מתאימה להיות פונדקאית.
לא לכל אחד מתאים להכנס לתהליך המאוד מאוד מורכב וקשה הזה ללא ליווי.
לא כל אחד צריך עוד אדם, עוד דעה, בקשר המאוד אינטימי הזה.
כל אישה וכל זוג שמתחילים לחשוב על התהליך הזה צריכים לבדוק טוב טוב עם עצמם איך הם חושבים שהם יגיבו.
לאישה שרוצה להיות פונדקאית אני ממליצה לחשוב טוב טוב ולהבין איך היא בדרך כלל פועלת במצבי לחץ, איך עוברים עליה ההריונות שלה, איך הסביבה הקרובה שלה תגיב, איך היא מתנהגת כשמכעיסים אותה (מסתגרת, בוכה, מתפרצת...), איזה סוג של קשר מתאים לה עם ההורים.
לזוג כמובן בדיוק אותן דילמות, אותה בדיקה עצמית + הקשר הזוגי, היציבות שלו, היכולת להתמודד כזוג עם הלחץ.
אני לא אומרת שאם אישה נוטה להיות מאוד לחוצה בזמן הריון היא חייבת ליווי, אולי יש בן משפחה שיוכל לתמוך בה.
אבל הכי בטוח שצריך לקחת את ההחלטה האם ללכת למרכז ליווי או לא בעיניים פקוחות. לפעמים העוד 10-20 אלף ש"ח לא שווים את עוגמת הנפש, את הרגשת הניצול.
בסופו של דבר (אני חוזרת כמו מנטרה) זה תהליך מאוד מאוד מאוד רגיש לשניי הצדדים.
אני יכולה לדבר רק בשם עצמי אבל נראה לי שרוב הפונדקאיות רוצות לעשות משהוא טוב למען מישהוא אחר.
ובשיא הכנות יותר חשוב לי לצאת בהרגשה טובה מאשר להרויח קצת יותר.
ולא אני לא עשירה, אין לי פניסה מובטחת ומחזרים מליונרים (:
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה