בשבוע האחרון כל יום היה יותר גרוע מקודמו. זה התחיל בבחילת בוקר קלה ביון שני, בשלישי עייפות+בחילה מעורבת בצרבת. ברביעי הסתובבתי עם דלי צמוד כי לא הצלחתי להחליט אם יש לי צרבת או שבכל רגע אני עלולה להקיא. היום (בחמישי) היה שיא הגועל, הריחות של הכל, אבל הכל, הרגו אותי. הבחילות... העייפות. קמתי ברבע לשבע, שלחתי את הילדים לבית ספר וגן וחזרתי למיטה לפני שמונה. בעשר בבוקר קמתי, קיטרתי, שטיתי קפה שעשה לי רע, שתית שלוק קטן של תה שעשה לי רע ותוך שעה וחצי חזרתי למיטה. מאחר ויש לי מזל אמא שלי הכינה אוכל לילדים ואני רק הכנתי להם תיק ונסענו לקחת אותם לאבא. סיבוב קטן בסופר ואני כבר מותשת. הודעתי לה שלכבוד סופהשבוע שלי לבד בבית היא יכולה לקחת את כל האוכל שנשאר לאחי (מגרסת האוכל שלנו) כי אין לי שום כוונה לאכול משהוא בגלל שהכל מסריח ומגעיל!! איך שחכתי שהשליש הראשון של הריון הוא מגעיל כל כך. לא נראה לי שגם בהריונות הקודמים הרגשתי כל כך פיכס... ביום שלישי עשיתי שוב בדיקת דם... הוריד שלי חייב הפסקה דחופה ממזרקים. ההמתנה לתוצאות מרטה לי את העצבים סופית. הגיעו רק חלק מהתוצאות ואני כבר פחדתי שאאלץ לעשות בדיקה חוזרת למחרת. בסוף הכל הגיע, בטא גבוהה ומשובחת של 9302 שמאוד שימחה את תמי. אוף, אני עייפה... מיואשת ולא מתפקדת......
התמונה למעלה היא של חרוז שעשיתי לפני כמה ימים, בימים היפים ההם כשלא הייתה לי בחילה (:
התמונה למעלה היא של חרוז שעשיתי לפני כמה ימים, בימים היפים ההם כשלא הייתה לי בחילה (:
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה