יום ראשון, 28 ביוני 2009

נודניקים

הרבה אנשים שיודעים על ההריון שלי מגיעים בשלב כלשהוא של השיחה לשאלה שנראית לי הכי מוזרה: הם נודניקים (ההורים)?
לא, הם לא נודניקים. רחוק מזה. הם כל כך משתדלים לא לנדנד שיוצא לנו לדבר רק פעמיים בשבוע.
אני תמיד אומרת לתמי שהיא מוזמנת לנדנד לי יותר... באמת שהם לא מספיק נודניקים.
בנתיים כבר יש לנו תור לשקיפות עורפית (שבוע 11 וחצי), תור לסקירה ראשונה אצל איזה רופא מאוד נחשב (בורנשטיין) ותמי כבר מנסה לקבוע תור למי שפיר...
פתאום כל כך הרבה דברים לעשות סביב ההריון הזה.
טפו טפו כבר שבועיים בערך שאני בלי בחילות רק עייפות ופתיל קצר...
לא מצליחה לראות טלויזיה יותר מחצי שעה, לא מצליחה לקרוא ספר יותר מרבע שעה, לא מצליחה לשבת לעבוד (זה קצת בעיה).
מצד שני מרגישה מאוד מוזר עם התשישות הנוראית הזו בהתחשב בעובדה שאני בקושי עושה משהו.
יום רביעי מסיימת את החודש השני, איזה יופי (:
לכל מי שתהה איך זה מרגיש להיות בהריון פונדקאי אז זה קצת מוזר..
שוב מוקדם ואין ממש תחושה של עובר (הוא עדיין לא זז) אבל זה אחרת... לגמרי אחרת פשוט מתחברת לזה ממקום אחר.

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה

פרטים עלי

התמונה שלי
חניתה, Israel
אישה, אמא, סטודנטית, אומנית בפנסיה, מובטלת בפוטנציה בהווה, חולקת בית עם שלושה ילדים, זוג כלבות ויש תקופות שגם עם אמא שלי. חולמת לגדל חסה ועגבניות בגינה ולצאת לפנסיה מוקדמת כדי שיהיה לי יותר זמן פנוי.