כשהציעו לי לכתוב עליי כתבה לעיתון את היה לי קצת מוזר לחשוב על עצמי בחשיפה ארצית. מעולם לא הסתרתי את עניין הפונדקאות, לא כל כך שיתפתי בשלב טרום ההריון אך מרגע הכניסה להריון או ליתר דיוק, מרגע התחלת הטיפולים כבר חשפתי את התהליך באופן הכי גלוי ולעיתים פולשני.
התגובות שזכיתי להן נעו בין בורות לאנשים שידעו המון על הנושא (זה הכי הפתיע אותי) אבל חוץ ממקרה אחד או שניים תמיד פירגנו, תמכו והביעו רק חיוביות לתהליך.
ובכ"ז חשיפה ארצית??? מביך משהו....
אני לא רואה את עצמי כמלאך שנשלח לכדור הארץ כדי לתרום לרבייה של המין האנושי (אפילו שתרמתי ארבעה זכרים בריאים שימשיכו את העם היהודי והמין האנושי). קשה לי עם מחמאות, תמיד היה לי קשה לקבל מחמאות.
במקום כלשהו יותר ממה שהיה לי חשוב לספר על התהליך שלנו שהוא בהחלט דוגמא ומופת של חיוביות בפונדקאות, היה לי חשוב שנשים אחרות יפתחו לרעיון של להיות פונדקאיות ואני אשמח אם אפילו רק אישה אחת תשקול את האפשרות הזו בזכות הכתבה.
הייתי אמורה להגיע לתל אביב לקורס אי שם כשהייתי בחודש שמיני ואז גם תוכנן להתבצע הראיון.
אני דחיתי את הקורס ולכן עשינו את הראיון בטלפון (מסתבר שחניתה מאווווד רחוקה מ... הכל).
החלק שכמעט שבר אותי היה טלפון שקיבלתי שבו רצו לקבוע לי פגישה עם צלם שיגיע לצלם אותי, ניסיתי לשכנע את המתאמת שיקחו צילום אילוסטרציה אבל היא הצליחה לשכנע אותי שיהיה בסדר.
כמה ימים אחרי הלידה דברנו שוב (אני והכתבת) ועדכנתי אותה בפרטי הלידה והתחושות ולמחרת הגיע טלפון עוד יותר מפחיד שהם רוצים עוד תמונה (לא מנומס לצלם אישה כמה ימים אחרי לידה!!!) אני אישה נטולת עמוד שידרה, הסכמתי (:
למיעוט קטן של אנשים גיליתי עוד לפני הלידה על הכתבה מחשש שאמרתי משהוא שיתפרש לא נכון, מחשש לסילוף, מחשש לראות את עצמי בעיתון והתאמנתי על המנטרה, מי בכלל קורא את עיתון "את"....
שלישי בבוקר כבר חיכיתי לרגע שהעיתון יהיה בידיים שלי, מסתבר שלכולבו הפיצפון שלנו הוא לא הגיע.
אחר הצהריים הייתי צריכה לקחת את הילדים לחוג (לראשונה בשלושת החודשים האחרונים), לעשות קניות למשלוח מנות והכי חשוב לקנות עיתון.
מתישהוא בשעות הבוקר אמא שלי שהייתי בתל אביב צלצלה לספר שהתמונה יצאה מצויין (מזל) ואח"כ עידכנה שגם הכתבה מפרגנת (שוב מזל) ואני כבר הייתי עם קוצים.
עד שכבר מצאתי עיתון (מסתבר שבשוק פייסל הגדול אין עיתונים) עמדתי מול הקופאית שהייתה עסוקה וקראתי (זה אחרי שסיימתי לבדוק את התמונה מכל זוית).
אז יצא בסדר, התגברתי על המבוכה הקשה... ואני מצרפת את הצילום שעשיתי לכתבה.
התלונה היחידה שיש לי היא שלא עשו פוטושופ לגרביים שגרבתי, לא שמו לב שהצבע לא תואם לחולצה????לסרוק לא הצלחתי כי מסתבר שאת יכולות המיחשוב שלי איבדתי סופית.
מי שרוצה לקרוא את הכתבה מוזמן לפליקר שלי שם התמונות נמצאות ברזולוציה גבוהה ואפשר לקרוא
יצאה כתבה יפה ומחמיאה , התמונה מוצלחת ואת נראית בה ממש טוב. איכשהו מהפוסטים נוצר בי הרושם שעלית הרבה במשקל אבל זה לא נראה ככה.
השבמחקשיהיה סופ"ש נעים.
תודה תודה, עכשיו שבועיים וחצי אחרי גם לי כבר נראה שעליתי יותר מדי במשקל (צריך להפטר מזה איך שהוא) :)
השבמחק