אחרי המבול

נכנסתי לבלוג להוריד את הסרגל שמציין כמה זמן אני בהריון, כבר ילדתי ופילה אני לא!!

חשבתי לעצמי מה כבר יש לי לכתוב, אולי לספר שאני נורא מאכזבת את כל אלו ששואלים בלחש איך אני מרגישה מבחינה נפשית ואני מתוודה שמצויין והכל כרגיל ואני מאוד מרוצה מהחיים.
אולי שסוף סוף חזרתי לקרוא ואני מצליחה להתרכז.
אולי שהבוקר שמתי לב שכבר כמה ימים אני לא קמה בלילה לשרותים....
ביני לבין עצמי אני עדיין מופתעת כל יום לגלות שהגוף עוד לא התאושש, שקשה לי ללכת מהר כי אני מרגישה שהרגליים לא לגמרי "מוברגות" למקומן ומצד שני היום בבוקר התפעלתי מזה שההליכה לגן לא התישה אותי (3 דקות בקצב איטי).
כבר יומיים שאני מתעוררת לקחת את עוז לגן מה שאומר השקמה בשעה נורמאלית ואני מאמינה שאם הייתי חייבת הייתי יכולה לקום גם בשביל הבנים הגדולים בשש וחצי.
עברו 12 יום מהלידה ולקח לי כמה שניות לחשב כמה ימם עברו מה שמסמן כל כך טוב כמה שאני מרגישה שעבר נצח מאז ההריון. איזה זיכרון קצר יש לי.