מחצית שניה

אני בושה ונכלמת בעצמי שלא עשיתי מסיבה וזיקוקים לכבוד סיום המחצית הראשונה של ההריון, טוב לא צריך זיקוקים מספיק לציין את זה בבלוג.

אז באיחור רציני הרייני מציינת באופן רשמי את סיום המחצית הראשונה ותחילת המחצית השניה....
וכמו שראוי בכל אירוע חגיגי הריי לכם סיכום מה היה לנו עד עכשיו....
ההתחלה הייתה מגעילה בטרוף עם המון בחילות ועייפות קטלנית, ברגע שנפסקה התמיכה ההורמונאלית הבחילות נרגעו והחיים נראו הרבה יותר טובים.
העייפות לאט לאט חזרה לפרופורציות הגיוניות ואני חזרתי לעבוד כמו בן אדם שפוי ולישון מספר שעות הגיוני ביום.
לגביי המשקל, זו לא אני זה הוא... טוב נו חלק מזה בטח נגרם בגלל הפנקייק עם גלידה, הבוטנים והבמבה שהאבסתי את הבחורציק.
הייתה תקופה שבה זכיתי לשלל רמיזות לגביי המשקל שלי, עכשיו כבר אין ספק שזו לא בטן בירה אלא בטן הריון (למה אין פה סמיילים).
לשמוע את אמא של מיסטר ביג כמעט נופלת מהתרגשות כשסיפרתי להם שיש הריון היה מאוד מרגש.
לראות אותם יחד באולטרסאונד הראשון (שקיפות) בכלל היה חוויה מיוחדת בשבילי.
בסה"כ היה מרגש מיוחד וטעים (כל חג אני מקבלת חבילה ממקס ברנר פלא שהשמנתי כמו לויתן??)

צפי לעתיד??
להמשיך לתפוח כמו עוגת שמרים, מתפללת שהצרבות שטפו טפו עוד לא מגיעות באופן קבוע יחליטו לוותר לי בהריון הזה.
באחד הביקורים שלי בקופת חולים האחות שם שאלה אותי אם את כל ההריון אני אעבור, ממה שהבנתי כנראה יש טכנולוגיה מדהימה שבה נוכל אני ותמי לעשות תורנות על העובר אז.... לתמי אני משאירה רק יום אחד, את היום האחרון (:

בנתיים אנשים יקרים, אני הולכת לקחת אקמול. אולי לחלקכם זה ישמע כהילו אני גרה בעולם אחר, אצלנו כבר קר בלילות ואני מצוננת ):

שיהיה צום קל למי שצם וגמר חתימה טובה למי שחותם
ולכולנו שנה טובה ופורייה