בשבועיים האחרונים יצא לי לחשוב הרבה על זוגיות...
זוגיות זו לא מילה גסה למרות שלי היא גורמת לצמרמורת קשה ומובילה לסיוטים בלילות.
כבר יצא לי לדבר על הגרושים שלי פעם פעמיים על גבי הבלוג ורק לשם ריענון החומר אני אתן תמצית.... בעל רצה להתגרש אישה לא, בעל התעקש להתגרש ואישתו נכנעה. בעל חי בזוגיות בערך מהיום שיצא מהבית ואישה מצאה מליון סיבות למה לא לחפש בן זוג ונשארה לבד (ממש לבד עם שלושה ילדים ארבעה חתולים וכלב..).
אז אני לבד, כבר שנים. ובאמת שהיו לי סיבות טובות למה לא לחפש בן זוג.
אח"כ מצאתי כלמני גברברים פנויים אבל מההתחלה היה לי ברור שזה לא ימריא לשום מקום.
ועכשיו אני במילכוד... יש בטן ומצד אחד אין לי בעיה (בתאוריה) לחפש בן זוג רק ש.. מי שכן משתף פעולה ישר אני חושדת שמשהוא לא הכי תקין אצלו כי הריי אני בהריון.
ונניח שהאיש יהיה מקסים ויצליח לסחוף אותי איך לכל הרוחות אני נכנסת למיטה עם מישהוא כשביננו התינוק של זוג אחר??
ואולי נחליט להתנזר עד הלידה... ואז מה? מחכים שישה שבועות כמו שמבקש הרופא אחרי הלידה??
ומה עם הפיגורה שצריכה לחזור לעצמה (ומי יודע כמה זמן זה יקח)?
בקיצור יש לי אוסף של סיבות חדשות למה להשאר לבד והאמת היא שמתחיל להמאס לי מהלבד (וכשנמאס לי אני נהיית לא נחמדה).
ההורמונים מתחילים לתת בי את אותותיהם ונהייתי ריגשית מדיי....
בקיצור... לא יודעת מה אני רוצה, למה, מתי ואיפה....
מרגישה סתומה בלחץ!!!
מזל שיש לי את שרגע וחצי קילו בוטנים להתנחם בהם (ואני בכלל לא אוהבת בוטנים).
זוגיות זו לא מילה גסה למרות שלי היא גורמת לצמרמורת קשה ומובילה לסיוטים בלילות.
כבר יצא לי לדבר על הגרושים שלי פעם פעמיים על גבי הבלוג ורק לשם ריענון החומר אני אתן תמצית.... בעל רצה להתגרש אישה לא, בעל התעקש להתגרש ואישתו נכנעה. בעל חי בזוגיות בערך מהיום שיצא מהבית ואישה מצאה מליון סיבות למה לא לחפש בן זוג ונשארה לבד (ממש לבד עם שלושה ילדים ארבעה חתולים וכלב..).
אז אני לבד, כבר שנים. ובאמת שהיו לי סיבות טובות למה לא לחפש בן זוג.
אח"כ מצאתי כלמני גברברים פנויים אבל מההתחלה היה לי ברור שזה לא ימריא לשום מקום.
ועכשיו אני במילכוד... יש בטן ומצד אחד אין לי בעיה (בתאוריה) לחפש בן זוג רק ש.. מי שכן משתף פעולה ישר אני חושדת שמשהוא לא הכי תקין אצלו כי הריי אני בהריון.
ונניח שהאיש יהיה מקסים ויצליח לסחוף אותי איך לכל הרוחות אני נכנסת למיטה עם מישהוא כשביננו התינוק של זוג אחר??
ואולי נחליט להתנזר עד הלידה... ואז מה? מחכים שישה שבועות כמו שמבקש הרופא אחרי הלידה??
ומה עם הפיגורה שצריכה לחזור לעצמה (ומי יודע כמה זמן זה יקח)?
בקיצור יש לי אוסף של סיבות חדשות למה להשאר לבד והאמת היא שמתחיל להמאס לי מהלבד (וכשנמאס לי אני נהיית לא נחמדה).
ההורמונים מתחילים לתת בי את אותותיהם ונהייתי ריגשית מדיי....
בקיצור... לא יודעת מה אני רוצה, למה, מתי ואיפה....
מרגישה סתומה בלחץ!!!
מזל שיש לי את שרגע וחצי קילו בוטנים להתנחם בהם (ואני בכלל לא אוהבת בוטנים).
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה