הבטחתי (לעצמי) ולכן אקיים

הבטחתי לעצמי לכתוב פה, מודה אני יותר מתכננת לכתוב מאשר באמת כותבת.

לאחרונה יש כל מני נושאים שמחזיקים אותי עסוקה מאווווד.
הדברים הטובים והחיוביים הם מוזה יצירתית שגורמת לי לעשות המון חרוזים צבעוניים ועליזים.הדברים האידיוטיים הם התמכרות קשה מיותרת ויטפשית למשחק פארמוייל בפיסבוק.
משחק טיפשי וממכר מאווווד. לאחרונה התחייבתי בפני עצמי להוריד מינון ולפנות זמן לדברים קצת פחות טיפשיים.
אחד הדברים שמאוד מתסכלים אותי זה לראות אנשים עושים משהוא שאני לא יודעת או מצילחה לעשות.
לרוב הקנאה שלי ביכולות של אנשים אחרים מביאה אותי לנסות להצליח בכל מני תחומים שבאופן טבעי אני מתקשה בהם (זה לחלוטין לא תקף לעניין ספורט או מתמתיקה) ובדרך כלל אני מצליחה אפילו חלקית.
האופי המוזר שלי גרם לי להתנסות בהרבה תחומי יצירה שונים ומשונים ולאחרונה החלטתי אחת ולתמיד למצוא דרך ללמוד סריגה במסרגה אחת.
אני מודה, בסריגה בשתיי מסרגות אני הסורגת האיטית בעולם, אני יכולה להעביר חורף שלם בסריגת אפודה לתינוק שסביר להניח שבסוף תצא רחבה מדיי או קצרה מדיי או גדולה מדיי או קטנה מדיי.... בקיצור קטסטרופה שכבר למדתי להשלים איתה.
במקרה לפני שלושה שבועות הייתי בחנות יצירה וקניתי לי כמה חוטי סריגה שמתאימים לסריגה במסרגה אחת, עוד באותו ערב נכנסתי ליוטיוב וחיפשתי סרטוני הדרכה.
זה התחיל בריבוע שגרם לי אושר גדול, עשיתי עוד ריבוע ועוד ריבוע והחלטתי לסרוג תיק (זה עוד יקרה יום אחד).
אחר כך יצא לי לבקר בחנות צמר והחלטתי להיות אמיצה ולקנות מסרגה נוספת שמתאימה לצמר כדי להתחיל פרוייקט חדש. אחרי שבוע וחצי של להתחיל ולפרום הצלחתי לסיים כובע ראשון לעצמי.באחת עשרה וחצי בלילה צלצלתי לאמא שלי כולי התרגשות והכרזתי על סיומו של הפרוייקט הראשון שלי.

למחרת כמובן התחלתי לסרוג עוד כובע, הפעם לעוז (פרמתי אותו רק פעם אחת) ותוך יומיים כובע שני.(איזה ילד יפה יש לי)

מאז שהתחיל הרומן שלי עם המסרגות הלילות שלי נגמרים בשעה אחת כשאני פשוט מכריחה את עצמי ללכת לישון ולסגור את המחשב.
מזל שהבנים שלי ואני אוהבים כובעים ככה יש לי רשימת מטלות סריגה לחורף הקרוב.
אני כבר מחכה לבדיקת מי השפיר שאחריה יומיים של מנוחה ואז לא יהיו לי יסורי מצפון ואני אוכל לבלות יומיים של סריגה אינטנסיבית.
עידכון בטן???
אז קודם כל צפירת הרגעה, המצב לא כזה חמור כמו שחשבתי.
לפני יומיים ניקיתי קצת את הבית (לפעמים ניסים קורים) ומצאתי את המשקל שהיה מונח ליד המיטה, עליתי עליו שוב ולהפתעתי גיליתי שככל הנראה הייתי עייפה או שיכורה או סתם מוזרה בפעם הקודמת כי למעשה עליתי 3 ק"ג פחות ממה שחשבתי, מזל.
העובר למרבה ההפתעה קצת יותר רגוע לאחרונה, אתמול אפילו מצאתי את עצמי מנסה להזכר מתי הרגשתי אותו בפעם האחרונה, הוא כמובן היה חייב לזוז באותו הרגע... אולי אני פשוט כל כך שקוע בסריגה שלי שאני פחות שמה לב אליו.
עידכון בית????
בשבוע שעבר אגרתי אומץ והחלטתי לקבוע פגישה עם האדריכל שלי ולהתחיל להניע את עניין הבית מחדש.
נפגשנו השבוע ואני מרוצה, נראה שיש לי אדריכל מוצלח יותר מהקודמת, יש לו ראש טוב והוא האיר את עיניי בקשר לכל מני נקודות. אני רק מקווה שהוא לא יעבוד מהר מדיי.